ד"ר היאשי צ'וג'ירו

לזכותו של ד"ר היאשי בעולם הרייקי עומדות שתי עובדות חשובות מאד. הוא כנראה היוצר של שיטת מנחי הידיים המקובלת כיום ברייקי המערבי, והוא היה המורה והחונך של מדאם טקאטה שהביאה את הרייקי למערב.

ד"ר הייאשיד"ר היאשי נולד ביפן ב-15 לספטמבר 1880, הצטרף לאקדמיה הצבאית הימית וסיים שם את לימודיו ב 1902 כד"ר לרפואה. הוא שירת כרופא צבאי במהלך מלחמת רוסיה יפן בין השנים 1902-1906 ובשנת 1918 מונה להיות מפקד בסיס בצפון יפן, שם פגש את מי שמאוחר יותר הפך להיות היו"ר השלישי של ארגון גאקאי וממנו שמע כנראה על הרייקי. אחר פרישתו מהצבא, הוא הצטרף ב-1925 אל מיקאו אוסואי והפך להיות תלמידו. נראה שהוא היה התלמיד האחרון שאוסואי העניק לו את התואר Shihan (מורה). בהנחיית אוסואי, הוא פתח לעצמו קליניקה נפרדת שאח"כ הרחיבה ופתח לה סניפים גם בערים אחרות.

נסיונו הרב כרופא אפשר לו לנהל את הקליניקה שלו בצורה שונה – הוא הקפיד על רישומים מדוקדקים על מטופליו, תלונותיהם ושיטות הטיפול שהפעיל עליהם. הוא פיתח טכניקות מנחי ידיים עצמאיות, שונות מזה של מורהו, ולימד את תלמידיו על פיהן.

מנחי הידיים הקבועים של אוסואי היו רק בראש, והטיפול בשאר חלקי הגוף היה נקודתי לפי הבעיה והצורך והיאשי הרחיב זאת. בתחילת דרכו הוא השתמש בשבעה או שמונה מנחי ידיים שכיסו את כל חלק הגוף העליון. מנחים אלו מבוססים על שיטות הריפוי המזרחית המסורתית (כמו השיטה הסינית למשל) לפיה ה"גוף" הוא הראש, החזה והבטן – אך ללא הגפיים הנחשבות ל"חיצוניות". על פי גישה זו, הטיפול במנחים אלו שכיסו את רוב מרכזי האנרגיה הראשיים (נקודות הדיקור הסיניות), גרם לאנרגיה לזרום מאליה (דרך המרידיאנים) גם אל הידיים והרגליים גפיים וכל הגוף נפש היה מטופל. במהלך הזמן נראה כאילו היאשי אימץ בהמשך מספר מנחי ידיים נוספים, ואלה שימשו את הבסיס אותו פתחה בהמשך מדאם טקאטה לטיפול בשיטה הנהוגה בעולם המערבי.

לאחר ויכוחים וחיכוכים עם מנהלי ובכירי ארגון גאקאי בתקופה שלאחר מות אוסואי, פרש ד"ר היאשי מהארגון ונשאר במערכת עצמאית משלו. עם זאת, הוא הקפיד לציין בכל מסמכיו ובכל התעודות שהעניק לתלמידיו את העובדה שטכניקת הרייקי שלו מבוססת על שיטת אוסואי.

בשנת 1937 נסע להוואי יחד עם בתו לבקר את תלמידתו מדאם טקאטה ולעזור לה בהקמת הקליניקה שלה. הוא שהה שם כמה חודשים ובפברואר 1938 לאחר שהעניק לה את תואר המאסטר מורה, שהיה התואר מורה אחרון שהוא העניק, חזר ליפן.

עם חזרתו, פנו אליו רשויות חיל הים וביקשו ממנו מידע צבאי על הוואי. הרופא סרב, והואשם בבגידה וריגול. משמצא עצמו במצב שבו לא יכול היה להגן על עצמו, הוא נקט בגישה המסורתית היפנית וב-11 למאי 1940, התאבד בסכין בשיטת סֶפּוּקוּ (חרקירי).

לאחר מותו המשיכה אשתו צ'י, לנהל את מערכת המרפאות ובתי הספר שלהם (שני ילדיו לא המשיכו את דרכו). סופר שבשנת 1952, בעת שפגשה את מדאם טקאטה בטקס אזכרה לד"ר היאשי, הוא הציעה לה לנהל את רשת המרפאות ביפן, אך זו החליטה שלא לקבל את ההצעה. כאשר פרשה, נסגרה חברת רייקי היאשי, ונעלמה.

חזרה