לא פעם שואלים אותי אנשים – "מה התועלת תצמח לי אם אהיה מחובר להדרכות הגבוהות, לישויות ולנשמות"?

והתשובה לא פשוטה. אני יכול אמנם להעיד על עצמי, על השינוי שחל בי, על יכולת ההחלה והחמלה שגדלו, ועל התשובות שאני מקבל כשאני נבוך ולא יודע כיצד להמשיך – אבל כל זה נכון לי. והתשובה הזו לא בהכרח מספקת למי שהעולם הרוחני זר לו, ושאינו חש או מבין את עוצמת החיבור.

ולמעשה זו שאלה חשובה. חשבתי על זה, פניתי להדרכות, והנה מה שעלה:

אדם נולד, גדל וחי את חייו. יש מי שעובר אותם בשמחה ובאהבה, ויש מי שחווה אומללות וצער. יש מי שיצליח בכל אשר יפעל ויש מי שהכשלון יהיה צל המלווה אותו. מי בעוני ומי בעושר, מי בהודיה על כל מה שיש ומי בניכור וכעס.

מה מביא לַשונוּת הגדולה הזו שבין האנשים? יש שיאמרו שהיא מותנית בסביבת חייו – בהורים, בחברים בתרבות ובגיאוגרפיה, ויש שיטענו שאלו הם הגנים שהפכו אותו להיות איש מצליח בעל ביטחון וערך עצמי גבוה, או לחילופין – לכישלון, לסגירות ולהתנתקות.

התרבות האנושית מציעה פתרונות נוספים לשאלה. האסטרולוגים למשל מסבירים שגורלו ומסלול חייו של אדם נקבעים ברגע הולדתו ועל פי מצב הכוכבים, ואנשי הדת מאמינים שההשגחה העליונה מכוונת אותו מֵעֵבֶר להשפעת הסביבה, וכבר אמרו חז"ל "היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה" – ללמדך שאין סביבתו של האדם קובעת באופן נחרץ את גורלו וישנם אלו שאפילו מתוך תהום הנשיה יפרחו ויעלו, ואף יפציעו ויפרחו מתוך הכשלון.

גם חוקרי נפש האדם דנים בנושא: האם אופיו ותכונותיו של אדם ידועים מראש? גישת "יצר האדם רע מנעוריו" תומכת בכך, ולעומתה ניצבת גישה הופכית הטוענת שהאדם נולד כלוח חלק (טאבּולה ראסה) – ללא מידע ותכונות פנימיות.

יהיו הגישות והוויכוחים אשר יהיו, ותהיינה התשובות אשר תהיינה, אף לא אחת נותנת תשובה מלאה. וזאת למה? כי הן כולן מתעלמות מהראייה הרחבה של היקום ושל האדם – העולם "הרוחני" הלא גשמי הכולל בתוכו גם את עולם החומר.

מי שמוכן לקבל את קיומו של העולם הרחב הנמצא מעבר לפרגוד השגתנו, יודע שהוא מכיל ישויות רבות ושונות, החל מהבורא עצמו ועד לנשמות – אלו שנטמעות בגוף האדם ומתגלגלות בו.

הנשמה שמתחברת לא מגיעה אל הגוף סתם כך. היא מגיעה כדי לעשות תיקון, כדי ללמוד, כדי להתפתח ולעשות את כל אותם הדברים שלא ניתן לעשות בעולם הרוחני, אלא רק בעולמנו הגשמי.

כאן היא יכולה להתפתח ולו רק משום שאצלנו קיים הדואליזם. פה ניתן להתנסות, כאן אפשר לפעול ולהצליח או – להכשל. כאן נמצא מגוון רחב של נראוּת החל מיופי נשגב וכלה בכיעור דוחה, וכאן נמצאים הטוּב לצד הרוע, ולכן, זה המקום בו יכולה הנשמה להתנסות בכל אותם נושאים ש-"שם" לא ניתן לה לעשות, ולכן למעשה, רק כאן יכולה הנשמה ללמוד, להתפתח ולגדול.

וכדי להשיג זאת, הנשמה מכינה עצמה. היא אוספת את הנושאים שאותם תביא אל תקופת החיים אותם היא עומדת להתחיל, השיעורים להם היא זקוקה לתיקון, לגדילה ולהתפתחות. בסיוע ישויות גבוהות וההדרכות המלוות אותה, היא בונה את תכנית החיים של האדם בו היא תתגלגל, התכנית שתאפשר לה לממש את כל אלה. היא בוחרת למי להיוולד, איפה ומתי. היא קובעת מהם הנושאים אותם היא רוצה ללמוד ולתקן, היא חותמת חוזים נשמתיים עם נשמות אחרות שיסייעו לה במימוש תכניתה, היא מוודאה מהו ה-DNA שהאדם צריך כדי שיהיה בעל התכונות הנדרשות, ויורדת אל העוּבָּר להתחיל את החיים.

אם האדם שנולד יצליח לחיות את חייו בהתאם לתכנית (גם אם אינו מודע לה) הוא יחווה חיים מלאים, טובים ויסיים את חייו בסיפוק רב. אולם פעמים רבות, הנושאים אותם רוצה הנשמה ללמוד או לתקן מחייבים שיעורים קשים המלֻווִּים בקשיים רבים ובמכשולים. אנשים רבים נכשלים במעבר ולא צולחים אותו בצורה הנכונה. חייהם קשים ופחות נעימים, ויותר מכך, ומה שאף אינם יודעים, הנשמה תצטרך לחזור על שיעורים אלו גם במחזור החיים הבא שלה.

וכאן מגיע היתרון הגדול שבחיבור אל ההדרכות.

אדם הנתון בקושי, הנמצא על פרשת דרכים, יכול לפנות אל ההדרכה הגבוהה המלווה אותו ולבקש עצה. רבים פונים אל אנשים אחרים שיעשו זאת עבורם – אל מתקשרים שונים, אל מורים רוחניים או אל אנשי דת המוחזקים כיודעי דבר, ומקבלים את המידע המגיע מההדרכות.

אך למעשה כל אחד יכול ללמוד איך להתחבר. כל אחד יכול לקבל את הכלים. זהו אינו משהו שצריך להיוולד איתו. ההדרכות מאזינות לנו כל העת, ואנו צריכים רק לטפח את יכולת הקבלה והבנת המסרים המגיעים מהם. ומי שעושה זאת, מי שמגלה את הדרך אל הקבלה הזו, מצליח לזהות הזדמנויות רבות שההדרכות מזמנות לו, מקבל סיוע והדרכה בקבלת ההחלטות, ובסופו של דבר, מתיישר על פי תכנית הנשמה, ומשפר את חייו לאין ערוך.