איך נוצר התקשור? איך העולם הרוחני שוכן בתוכנו?
מחוברים? מקבלים לפעמים מסרים?
שאלתם את עצמכם איך הם מתחברים אלינו? איך זה נעשה באופן מעשי? איך פתאום, בלי שאנחנו רואים אותם, בלי שאנחנו נוגעים בהם – יש לנו מילים שהם מוסרים לנו?
והנשמה שלנו, הנפש, איך בפועל הם הופכים את הגוף למשהו חי?
הרבה אנשים משתמשים במילת הקסם – 'אנרגיה'. יופי…. אם זו הייתה אנרגיה בלשון המעשית של חיינו, היינו יכולים למדוד אותה, לחוש אותה, אבל אנחנו לא. אז? האם זה בכלל אנרגיה?
כדי למצוא דרך כלשהי ליכולת שלנו ושלהם להתחבר, אנו צריכים למצוא מכנה משותף ששני הצדדים – הגשמי והרוחני, יכולים להתחבר אליו.
המחשבה הראשונית המידית כנראה מצביעה על הפיזיקה משום שגם אם איננו חשים באופן ישיר בישויות רוחניות, עדיין יש להם קיום, וקיום מחייב רמה כזו או אחרת של מהות פיזית.
האם זו הפיזיקה המוכרת שלנו? כנראה שלא כי אנו לא פוגשים אותם פיזית, נכון? ואם זו פיזיקה אחרת, אז איפה נמצא את המכנה המשותף, ואני טוען שהבסיס המשותף הוא לא פיזיקלי אלא בשפה המשותפת, ובמילה אחרת – במתמטיקה.
השאלה מה קדם למה המתמטיקה לפיזיקה או הפיזיקה למתמטיקה היא שאלה שעמדה ברומו של עולם מקדמת דנא, וכבר אפלטון ואריסטו התחבטו בה. למעשה, מהות השאלה היא האם המתמטיקה היא זו שמכתיבה איך ייראה העולם או שהפיזיקה, כך לפחות על פי אריסטו, היא מה שקיימת, והמתמטיקה רק מתארת אותה.
הגישה שמקובלת לרוב על העולם המדעי, ובהחלט גם מקובלת עלי, היא הגישה האפלטונית האומרת שהמתמטיקה היא השפה המשותפת לכל, וכל המבנים בעולם חייבים להישמע לה.
דוגמא פשוטה לכך ושכולנו מכירים, היא המופע של הפָּיי (זוכרים משעורי הגיאומטרייה של ימי בית הספר העליזים?). כל מה שהוא עגול מכיל את הערך הקבוע פָּיי (π) שכאשר הוא מוכפל בפעמיים הרדיוס מתקבל הגודל של היקף העיגול. זה כלל אוניברסלי שלא ניתן בלעדיו, והוא היה קיים גם אם לא היו עיגולים בעולמנו וגם אם לא היינו כלל מודעים לקיומו.
דוגמא אחרת היא משפט פיתגורס המתאר חוק אוניברסלי שקיים מאז ומעולם. החוק נקרא על שמו לא כי המציא אותו, אלא משום שהוא גילה וסיפק את ההוכחה לו. אלה רק שתי דוגמאות וכמובן שקיימים עוד המון חוקים ומשפטים (ואת חלקם רק פרופסורים למתמטיקה עיונית מכירים…) שהמתמטיקה מכתיבה – והיקום כולו, ויקומים נוספים אם קיימים, חייבים להשמע להם.
המתמטיקה היא הדבר האולטימטיבי. היא אבסטרקטית לחלוטין, אין בה שום דבר ממשי, חומרי, אבל היא מתארת את כל מה שקיים בעולם ולא יכול להיות דבר שלא מתואר על ידיה. יתכן שהיא מתארת גופים שלא קיימים כלל בעולם, אך לא יכול להיות שיהיה גוף שלא נשמע לכללי המתמטיקה.
נקודת המוצא למאמר זה אומרת שעולמנו המלא כולל ממדים נוספים (ואת זה אני מסביר במאמרים אחרים) הנשמעים גם הם לכללי המתמטיקה. אנחנו, בהיותנו מוגבלים לשלושה ממדים, לא יכולים לחוש או לראות או אפילו למדוד ישויות ואובייקטים שהפיזיקה שלהם מבוססת על ממדים אחרים מאלה שאנו מכירים. הדוגמא הקרובה לנו ביותר ושאיננו מודעים לה כלל, היא שאנו, היצורים החיים בנויים למעשה מכמה שכבות גוף, אך מתוכם אנו מכירים רק את הגוף הפיזי. את שאר השכבות, אותם אנו מכנים "גופים אנרגטיים", איננו רואים משום שהם שייכים לעולם הרב ממדי.
הדרך היחידה בה יכולים גופים מממדים שונים לתקשר בינם לבין עצמם, להעביר מידע מצד לצד מחייבת שיתוף של שני גורמים – שפה אחידה ופלטפורמה ששני הצדדים שותפים לה.
מכיוון שהמתמטיקה מכתיבה את הכל ומתארת את כולם, היא זו שמשמשת כשפה בה עוברים המסרים, ההנחיות וההוראות בין האובייקטים השונים ובין הממדים.
ומהי הפלטפורמה עליה עוברים הקודים המתמטיים האלה? כאן נחזור לעולם הפיזיקה ונדבר על שדות. בעולמו התלת-ממדי אנו מכירים מגוון רחב של שדות – חשמליים, מגנטיים, רדיואקטיביים, ואף שדות וגלים קוונטיים. העולם הרב ממדי כולל את גם את שלושת הממדים שלנו ומכיל על כן שדות אלו, וכנראה שגם נוספים – שדות שהם תוצר בלעדי של ממדים אחרים שאליהם איננו נגישים.
שדות מעצם טבעם יכולים לשאת מידע. כך למשל השדה האלקטרומגנטי נושא את גלי הרדיו, את האור על צבעיו השונים, ושדות אחרים נושאים מידעים אחרים. כך גם שדות הנוצרים על ידי ישויות של ממדים אחרים הנושאים עמם מידע "משודרים" על ידם וגופים רגישים להם, קולטים אותם ומחלצים את המידע המקודד בהם.
מאחר וכל מידע כזה ניתן לבטא באמצעות משוואות מתמטיות, כל המידע המחולץ ניתן להבנה על ידי תרבויות שונות, ישויות שונות, ואפילו אובייקטים ממדים שונים.
אוקי, אז הטכניקה העומדת לרשות הנשמות שלנו, לרשות הישויות שסביבן, ובעצם לכל מה שאנו מכנים העולם הרוחני – מאפשרת להם לשדר מידע בשפה שאנו, בני האדם יכולים להבין. מתמטיקה, ואם היינו יכולים לשלוף אנטנה, להעביר דרך "גלאי" בדיוק כמו שעובד כל מכשיר קשר, רדיו או טלויזייה, ולשלוח את המידע למחשב ש-"מבין" מתמטיקה גבוהה, היינו יכולים לקבל את המידע מהם באופן קל ובהיר.
ולמעשה זה בדיוק מה שאנו עושים…
התא החי מכיל רכיבים ביולוגים ייעודיים המגיבים לשדות של ממדים שונים. רכיבים אלה סמויים מעינינו מעצם הווייתם, אבל הם מגיבים לשדות ולמסרים המקודדים בהם ומשפיעים על פעילות התא. כך מתחברת הנפש לגוף ומפעילה אותו, זוהי דרכה של הנשמה להתחבר אלינו.
כך למעשה אנו חיים. כאשר הרכיבים האלה מאבדים את יכולתם, התאים חדלים לקבל את הנחיות הנפש, הם מפסיקים את פעילותם והגוף מת. הוא הופך להיות "ערימה" של רקמות ותאים ביולוגיים אך ללא הנחיה וללא הפעלה.
זו גם הדרך לפיה נוצרת השליטה ב DNA. חלק הארי של מולקולת ה DNA האנושית (יש האומרים שבסביבות 80%) אינו מקודד ואין למדע מושג באשר לתפקידו, והכינוי הפופולרי שלו בקהילה המדעית הוא "DNA זבל". אולם יש הטוענים שהוא מקודד גם מקודד, אלא שמדובר בקידוד של רב ממד שאיננו מבינים ואין ביכולתנו להבין. ולמעשה, כאשר לאחרונה אנו שומעים במסרים שמגיעים מישויות בעולם הרוחני, על שינוי ב-DNA האנושי הנוצר ומפוקח על ידי העולם הרוחני – אנו מדברים בדיוק על זה.
הוראות לשינוי בקידוד ה DNA מגיעות לעולמנו ומשמעותן קפיצה בהתפתחות האדם שאת ביטוייה נראה כנראה רק בדורות הבאים – שייוולדו כבר עם "הגרסה המשופרת"…
אז למה מה שטוב לתאי הגוף, לא טוב למוח שלנו? ולמה אנחנו לא יכולים לקבל באופן מודע מסרים והנחיות, למשל מההדרכה הגבוהה שלנו? שאלה טובה והתשובה פשוטה מאוד. המוח שלנו חסום בכוונת מכוון, מפני האפשרות הזו. ראשית משום שהעיקרון היסודי של "הרשות נתונה" היה ניטל מאתנו. לו ידענו מה מצפה הנשמה מחייה בגוף זה, לו קיבלנו ממנה הנחיות ישירות, לא היינו מסוגלים לחשיבה עצמאית המאפיינת את הגוף האנושי, וכל אופי החיים על פני כוכב זה היו שונים התכלית. משמעותו של כוכב זה בתכנית האב של הבריאה כוללת כנראה את חופש הבחירה שלנו, ועל כן אין אפשרות שנהיה פתוחים להם, כמו שלא נכון יהיה שאנו נוכל "להאזין" לדעותיהם ולמחשבתם.
ישנם אנשים שנולדו עם יכולות תקשור וחסימות אלו "חלשות" אצלם, אחרים למדו זאת באופן מודע ואימנו את עצמם לכך. איך עושים את זה? זה כבר נושא למאמר אחר…